רקע מקצועי ואישי

רוב שיווק תכניות הפנסיה בישראל, פרט למקומות העבודה שמפעילים קופת גמל בבעלות החברה או ועד העובדים, נעשה ע"י משווקים או סוכנים פנסיונים. סוכנים אלו, בדומה לכלל סוכני הביטוח, הם משמשים זרוע שיווקית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות. עמלתתיהם מחושבות לפי  דמי הניהול ופרמיות הביטוח שהלקוחות משלמים - ולכן האינטרס העיקרי שלהם הוא לגבות כמה שיותר דמי ניהול, וכמה שיותר פרמיה על כיסויים ביטוחיים – מה שיוצר ניגוד לאינטרס של הלקוח, שהרי סכומים אלו יורדים מהחסכון שלו ופוגעים בו לאורך זמן.
אישית מאד התעניינתי משחר ילדותי בשאלה כיצד מתפרנס אדם לאחר שסיים לעבוד. יש לו ילדים, אשה, נכדים ,תכניות לעתיד. במקרים רבים נמצא בשיא כוחו. שאלה זו התעוררה לאחר שסבא שלי שעבד בשירות המדינה שנים רבות, אולץ לפרוש עקב גילו, 65. הוא היה אז בשיא כוחו וראשו היה מאד צלול. לשאלתי מהיכן יחיה ענה לי כי יש לו קרן פנסיה תקציבית. לא הבנתי הרבה , אך לאחר ששאלתי הסביר לי בקיצור כי יש לו ממה לחיות, אבל יחסית בצנעה, והוא מקווה להאריך ימים יותר מכספי הקרן...
לא היה נעים לי לחפור לפרטים אצל סבא שליף אבל הבנתי כי יש לעשות הכל כדי שאדם יוכל לפרוש בכבוד לעת זקנה ולקבל מכסימום הכנסה חודשית.
קראתי על כך הרבה בעיתונים, נברתי בארכיונים של עיתון "דבר", עתון ההסתדרות אשר הלה ל נס את זכויות העובדים השכירים.  הקשבתי לדיונים בכנסת בנושאים אלו ואספתי חומר מקצועי מספריות וממכרים.
החלטתי שאני הולכת לעבוד בתחום הפנסיה והגמל. הן בגלל שהנושא הלך ועניין אותי יותר ויותר והן עקב היותי סוציאליסטית בנשמתי ודואגת לכך שאנשים יחיו בכבוד לאחר פרישה.
במסיבת סיום בית הספר התיכון הודיע המנהל הוותיק והאהוב על פרישתו. זו היתה פצצה שנזרקה לאולם. לאחר ההלם הראשוני כולנו מחאנו לו כפים , ארוכות. ראש ועד התלמידים אילתר נאום מרגש. כולנו ברכנו אותו אישית בהצלחה ושנות פנסיה רבות ונעימות עם כל צאצאיו בבריאות שלמה ונחת.
אני אישית לא מצאתי לי מנוח. הייתכן, שאלתי, הייתכן שמנהלנו המסור שהיה נכנס לשיעור של כל מורה מקצועי אחת לשבוע , ולא כדי לעזור למורה להשליט סדר או להפחיד אותנו, אלא פשוט כדי לוודא שאחרון התלמידים חש בטח בחומר. הייתכן שמנהלנו האהוב שהיה לנו דמות נערצת ומודל לחיקוי, יילך מעתה בכל יום לשחק ברידג' במועדון הגמלאים השכונתי ע"ש סוצקובר ושות'? היתכן כי יחיה מעתה מלחם צר ומים לחץ, ברמה פחותה מרוב הסנדויצ'ים שהתלמידים הביאו לבית הספר בכל יום?
אמרתי ועשיתי מעשה. ביקשתי פגישה אישית מהמנהל. לשמחתי הוא נענה לי מיד, ואמרתי לו שאשמח לסייע לו כמובן בהתנדבות מלאה ומתוך הכרת תודה ללא גבול על מאמציו ללמדנו ולחנכנו, בטיפול בנושא הפנסיה שלו.
המנהל הסתכל עלי בתמיהה ובשחוק כלשהם,  אך הבעת פניו נשתנתה מיידית כאשר התחלתי להרצות בפניו את עקרונות קופות הפנסיה של אנשי חינוך ומורים. לא עבר זמן רב עד שהוא קטע  אותי בדברים ואף שאל שאלות אשר העידו כי הגיע לקצה גבול הבנתו בנושא זה. עניתי לו על כל השאלות והוא הזמינני לביתו לשבת איתו בעיון על כל מסמכי הפנסיה שלו. הוא נשמע מהורהר כי הבין שמעת עזיבתו יקבל רק 60% ממשכורתו וגם זה לתקופה קצובה של 15 שנים, "ואני מתכנן לחיות הרבה יותר מזה", אמר בציניות ובעצב. 
לאחר שנברנו ביחד בכל מסמכי המשכורת והפנסיה שלו, גיליתי כי שנתיים לאחר עבודתו נרשם לתכנית נוספת של פנסיה "פרש רץ", על פיה על כל שקל שיפקיד, יופקדו לו בתכנית שקל וחצי, בדומה למהלכו של הפרש על לוח השחמט. ובכן, לאחר שעשיתי חישוב מהיר של זכויות הפרש הפורש שלנו,  מנהלנו הנכבד, ואף אימתי את זה \בטלפון קצר לאקטואר הראשי של התכנית , התברר להפתעתנו כי השח לא מט. נהפוך הוא: הוא זכאי לשכר בגובה של לא פחות מ – 120% ממה שהשתכר במהלך שנות עבודתו!! וזה למשך 25 שנים!
מיותר לציין מה עשה הדבר למנהל. הוא לא חס, ממני שבחים ואף אשתו נתנה לי עוגה  שיצאה מהתנור.  "עשית את בעלי מלך ואותי מלכה", אמרה לי. במה אוכל לגמול לך? שאלה ומיד ענתה: אני מתקשרת לוורה חברתי שהיא סגנית מנהל  סניף גדול בבנק הפועלים.  אמרה וסגרה את הדלת של חדרה. לאחר חמש דקות הזמינה אותי לדבר עןם וורה וקיבלתי הזמנה להתייצב למחרת לראיון עבודה במחלקת חסכונות לפנסיה בסניף.
מצוידת בהמלצה חמה מהמנהל, אשר החליט לייסד בהתנדבות מגמה בנושא זה בבית הספר אותו עזב, הגעתי למחרת לבנק. לאחר ראיון קצר עם וורה, קרא לי מנהל הסניף לחדרו ואמר לי: את מתחילה לעבוד מחר. קודמתך בתפקיד יצאה לחופשת לידה לפני חצי שנה ולא שבה, ומאז אמנם יש לנו מה לתת לתינוקות אבל לא לפורשים מבוגרים. וזה תפקידך.
וכך התחלתי את הקריירה המקצועית שלי בנושא...